לתרומה
אודות הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
הטכניון, שפתח שעריו לראשונה ב- 1924 בעיר חיפה, היה האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל המתחדשת. אחת הסיבות העיקריות להקמתו של הטכניון היה הצורך הדחוף בהכשרת מהנדסים וארכיטקטים שהיו דרושים לבניין היישוב היהודי בארץ ישראל. עם השנים, נוספו תחומים חדשים למקצועות הנלמדים והנחקרים בטכניון וכיום הוא מונה 18 פקולטות ומחלקות בהן לומדים יותר מ- 13,000 סטודנטים לקראת תארי בוגר, מוסמך ודוקטור.
מאז הקמתו ועד היום הכשיר הטכניון יותר מ-100,000 מהנדסים ומדענים מהמעולים מסוגם בעולם. מאגר עצום זה של כח אדם מקצועי ומיומן תרם תרומה שאין שנייה לה לפיתוח התעשייה והתשתיות, להתפתחות הכלכלית, לביטחונה ולחוסנה של מדינת ישראל. מעמדה המכובד של ישראל בין הארצות המפותחות והמתקדמות בעולם נרכש הודות לידע שהביאו אתם בוגרי הטכניון בכל התחומים.
כמוסד הוראה ומחקר בעל מוניטין בינלאומי, הטכניון חייב לפתח תחומי הוראה ומחקר חדשים, תוך שמירה על הענפים הוותיקים. קשת הפקולטות בטכניון רחבה מאוד, החל מהנדסה אזרחית וסביבתית, ארכיטקטורה ובינוי ערים, הנדסת מכונות, דרך הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הנדסת חשמל ומדעי המחשב וכלה ברפואה.
הטכניון שוקד על תכניות לימודים מקיפות ומתקדמות ועל גיוס סגל הוראה הנמצא בחזית הידע המדעי והטכנולוגי. כך הוקמו בשנים האחרונות מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה והתכנית במדעי החיים ובהנדסה, שבה יבואו לידי ביטוי ייחודו של הטכניון כאוניברסיטה הנדסית עם פקולטה לרפואה, ועוצמתו בשילוב שבין הרפואה וההנדסה.
הטכניון רואה עצמו לא רק כאוניברסיטה מובילה העוסקת במחקר, בהוראה ובהכשרת מהנדסים ומדענים, אלא גם כמוסד בעל תפקיד לאומי, התורם תרומה משמעותית למדינת ישראל בצמצום הפערים בחינוך ומצליח להגיע לצעירים רבים, בעלי הכישורים בתחומי המדעים והמתמטיקה, שאינם מנצלים את הפוטנציאל הטמון בהם ואינם בוחרים במקצועות אלה כמגמה ראשית בלימודיהם.
שלושה מבכירי המדענים בטכניון, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר (בשנת 2004) ופרופסור דן שכטמן (בשנת 2011) זכו בפרס נובל, הפרס החשוב בעולם בתחום המדעים ומביאים בכך כבוד עצום לטכניון, למדע הישראלי ולמדינת ישראל.
מכתב מהנהלת הטכניון לקהילה הטכניון
