הקתדרה לחינוך רפואי הוקמה מתרומתו הנדיבה של פרופ' מירון פרוקוצ'ימר לזכר רעייתו דוקטור חנה זליגמן פרוקוצ'ימר שהלכה לעולמה בטרם עת.

ההכרזה  על הקמת הקתדרה התקיימה בפתחו של יום העיון השנתי ה-28 בנושא יחסי רופא/ה מטופל/ת ובו נטלו חלק מאות משתתפים – רופאים, חברי סגל וסטודנטים לרפואה.

פרופסור לביא, יו"ר ידידי הטכניון בישראל: "חנה היתה רופאה בכירה בפרמקולוגיה קלינית בבית חולים בני ציון וחברת סגל בפקולטה. לחנה ז"ל היתה אישיות יוצאת דופן במוסריותה, אנושיותה ואמונתה בחשיבות עבודתה והטיפול בחולים. חינוך סטודנטים לרפואה ורופאים היה ערך עליון עבורה והיא שימשה דוגמה ומופת לרופאים רבים".

בהמשך דבריו, פרופ' לביא ציין וסקר את ההשתלשלות ההיסטורית שעבר החינוך הרפואי מעת בה פרופסור לאנטומיה היה  בבחינת "הכהן הגדול" שאליו נשאו עיניים לומדי הרפואה, דרך פריצות הדרך המדעיות של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ששינו את פני הרפואה והוראת הרפואה ועד המהפכה הדיגיטלית, ששוב משנה את פני הרפואה ללא היכר ומאפשרת הן לרופא והן לחולה גישה למידע עצום בקצות האצבעות. "היום, בעידן הדיגיטלי ולאור שינויים דרמטיים שהוא טומן בחובו במערכת היחסים בין רופא לחולה, נקל להבין מדוע יש לטפח את נושא החינוך הרפואי במסגרת לימודי הרפואה".

פרופ' מירון פרוקוצ'ימר נשא דברים לזכרה של רעייתו ואמר: "חנה אהבה והצטיינה בהוראה. זו היתה אהבה בילטראלית בינה לבין הסטודנטים-הרופאים הצעירים. הם כתבו לה מכתבים מלאי תודה: "אם יש מישהו שיודע את הכל, הרי זו את. אם יש מישהו שמסוגל לספר לנו על כך, ואפילו שעות לאחר הלימודים, הרי זו את. התודה היא לא רק על מתן הידע, אלא גם על הנקודות למחשבה…היי סמוכה ובטוחה, שביום שנעמוד מול ראשון החולים, דמותך תעמוד כאותו הנר שמאיר לכולם ואורו לא חסר".

עוד הוסיף וסיכם בדבריו את דמותה הייחודית והמיוחדת של חנה "חנה התעטפה בוקר-בוקר בחלוק הלבן, כיהודי המתעטף בטליתו ועומד בענווה וביראת קודש מול משימתו".